כבוד השופטות והשופט
כבוד הכותבות המרתקות
מכובדי כולם,
בסיום שירותה הצבאי בביה"ס שדה בגילה נסעה ענת ללמוד בניו יורק .
היא למדה שני תארים במקביל, האחד באונ. קולומביה והשני ב- JTS ( Jewish Theological Seminary ) ולה תארים משתי ישויות אלה.
בסגנונה והווייתה ענת שילבה פמינזם גאה וברור
עם ערכים ואתיקה יהודיים ,אלה, הניעו אותנו
,העמותה לזכרה של ענת לקיים תחרות זו.
הרוח החיה בעמותה בצד ענבר , בתי, הן
תנ"צ בדימוס חנה קוצר ספיר ורו"ח עדה רונן
כולן, כמובן נמצאות אתנו פה. זו ההזדמנות
בטקס מרגש וערכי להגיד תודה !!
לנגב, בו החליטה לקבע את ביתה , הגיעה ענת לאחר מסעות של שליחות ונתינה בדרום אמריקה ואוסטרליה,
ערכים מוספים לחייה האישיים והזוגיים ינקה ענת משני מוקדים
האחד
– מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות
שם שתתה בשקיקה מהידע האינסופי ומהסגנון
של דר. גילי זיון , וניסתה לתת כתף לנח חיות
שם, גם הכירה מקרוב את אילנית סוויסה
וחגית ברטוב
שהפיקה מאחורי הקלעים את תהליך הקשר והמיון עמכן , הכותבות –
אנחנו גאים שאנשים איכותיים ומיוחדים אלה חברו אלינו למימוש התחרות ,
תחרות שהיא במה וקול לכתיבה יהודית נשית.
תודה חמה !!
והשני
לאכסניה בה אנו מתארחים , לתכלית,
ובמיוחד לבני מרקוביץ ,איש מיוחד המנהל את
המקום בידע מקצועי דינמי ועדכני
וב-
– חם
ואהבה אנושית אינסופית
תודה בני.
הענקה
שופטים בתחרות זו השנה השנייה חברים אהובים
המשוררת דר' אגי משעול
והרב שלמה פוקס
אליהם הצטרפה השנה ואנו מודים לה מאד על כך
דר. ציפי לוין בירון
השופטים תרמו זמן ואנרגיה , ידע ואכפתיות ואנו מודים לכל אחת ואחד מכם
תרשו לי לתת לכל אחת ואחד מהם תשורה צנועה מעשי ידיהם של חוסים בבית נועם.
הענקה
הטקס השנה מתקיים כשברקע מהדהד ומציק האירוע בגוש עציון. הטרדה של
איש ציבור נבחר נכבד וערכי מהציונות הדתית
כלפי מישהיא שמאז ההטרדה חווה טראומה
,עטופה בנחשול של רגשות עזים שמשפיעים על
היומיום שלה ושל הקרובים אליה.
פנייתה לארגון "תקנה" הוא רצונה לפרוץ את
צפיפות השורות ששומרת על המטריד ומקטינה
אותנו , כולנו . קולה הוא קול חזק שאדוותיו ,
אני תקווה יביאו מודעות ושינוי.
קריאה של היצירות שהגיעו לתחרות מורכבת. לעיתים מהפכת קרביים. זועקת.
ברובה מקבלת את המציאות למרות כמיהתה למציאות מאפשרת ומכילה שונות.
אנו גאים בבמה שיוצרת התחרות.
גאים באיפשור
בהכרות עם ביטויי קשת הקולות.
במתן פומבי למחשבות, רגשות,
ביצירת גשר להכרות והבנה.
תודה לכן, הכותבות, על האמון ועל פתיחת צוהר ל "אני מאמין" שלכן, נפלא להכיר אתכן דרך המשקפיים דרכן ביטאתן חוויות ,מצבים , מסורות ורגשות.
אדם הוא תבנית נוף מולדתו – כפי שכתב טשרניחובסקי והנוף שאתן מציגות יפה , ערכי ומסקרן.
