מעשה סדום
אַחֲרֵי בִּלְתָּהּ הָּיְתָּה לָּהּ
עֶדְנָּה
וְאִּישָּהּ זָּקֵן
וְהִּיא לֹא מְאוֹד
מְקֻמֶטֶת
קָּרָּה לָּהּ נֵס
בָּאוּ שְלוֹשָּה
מִּכָּל הָּרוּחוֹת
אֶל הָּאֹהֶל.
*
אַחַר כָּךְ חִּפְשׂוּ
חֲמִּשִּים צַדִּיקִּים
אַרְבָּעִּים וַחֲמִּשָּה צַדִּיקִּים
אַרְבָּעִּים צַדִּיקִּים
שְלוֹשִּים וַחֲמִּשָּה צַדִּיקִּים
עֶשְׂרִּים צַדִּיקִּים
עֲשָּׂרָּה צַדִּיקִּים לֹא הָּיוּ
חֲמִּשָּה.
צַדִּיקָּה אַחַת הֵם מָּצְאוּ
וְהִּשְחִּיתוּ
*
וְהִּנֵה לָּהּ שְתֵי בָּנוֹת
בְתוּלוֹת
כָּטוֹב בְעֵינְכֶם
עָּשׂוּ בָּהֶן
טוֹב לָּהֶן
שִּבְרוּ לָּהֶן
אֶת הַדְלָּתוֹת.
ווּלְקָּם:
הִּכָּנְסוּ.
אֵין מַצִּיל
בַבַיִּת
וְאֵין סִּבָּה לְהִּסְתַכֵל
אֲחוֹרָּנִּית.
