הרבה תכניות היו לי לקיץ. תכננתי להיפגש עם הצוות בשדרות ולהכין תכניות עבודה, להחליט על סדרי עדיפויות, לתכנן זמנים לסדנאות ולמפגשי העשרה.
אז תכננתי.
יחד עם כולם נאלמנו מול המלחמה שגבתה וגובה מכולנו, לדאבוננו, מחיר עכשווי ועתידי.
כמי שעוסקת בהידברות ומאמינה שמחלוקות ניצתות מסיבות רגשיות (גם ללאום יש רגש) ולכן רק דיאלוג כן ואינטליגנטי יכול להם – התסכול כפול.
והקיץ חלף. השבועות הקרובים יחייבו אותנו לחזור לשגרה ( קל להגיד ) לאסוף כוחות ללוות את פתיחת שנת הלמודים, לבקש סליחה, לאחל שנה טובה ולהתכונן לחגי תשרי.
כל זה מביא אותנו לחודש נובמבר. 4 חודשים מצומת הכנת התכניות.
החינוך הצבאי טבוע בי עמוק ולכן קשה לי להשתחרר מהצורך להכין תכנית עבודה. למדתי מהצעירים (בגיל) שהשיתוף חשוב ובניסיון לגשר על כל כך הרבה מבקשת לשתף ברעיונות ובתכניות:
- ⎫הוצאה לאור של ספר הבישול האתיופי.
- ⎫מינוף קפה יעל.
- ⎫פתיחת דלתות ומינוף אומקולטור.
- ⎫סדנאות כישורים עסקיים.
- ⎫הקמת פורמלית של ה- HUB .
- ⎫מרכז גישור קהילתי
- ⎫העשרת הבלוג ו"שימוש" בו לתקשורת והרהורים.
וכמובן השוטף והחי המזמן תמיד רעיונות טובים ועדכניים.
