נושא תחרות הסיפורים השנה היה: "כדי להתחיל מהפכה…"
על מנת ליצור מהפכה
יש להתבונן במצב הנוכחי, להבינו, לדעת מה רוצים לשנות ולפעול על מנת להשיג את המצב החדש. המציאות האחרת. לפרטיה.
אדבר על ענת בהקשרים האלה ואנסה לשזור מחמשת הסיפורים המנצחים של השנה.
ענת היתה כריזמטית ובעל יכולות לתור מהפכה שכזו, וכך גם רבים מבני משפחתה-ענבר, רותם וכמובן עמירה.
ענת הייתה חופשיה במובן הזה, בעלת חשיבה ביקורתית ואמיצה לבטא את השינוי בו חפצה בחייה האישיים ובקהילות השונות בהן חיה. היא תרמה להן באופן אקטיבי.
חופש והאומץ לעשות מהפכה דורשים יצירתיות. כמו כתיבה יוצרת. לענת חינוך היה נושא מרכזי וזה נושא שמעסיק אותי רבות.. מאחורי פסי הרכבת הלא פעילים של המושבה הגרמנית, איציק ואני המצאנו מאות משחקים שונים.) נועם נוי, הים של ירושלים.
מטאפורות, חשיבה אבסטרקטית חשובות לנו
פתרון בעיות בימינו והחופש ליצור מהפכות
(הודיה פרידמן, מהפכות:)
״ כדי להתחיל מהפיכה צריכים אנשים שבוער להם לשנות״ וענת היתה כזו בגוף רגש שכל ורוח חופשייה.
מהפכה היא יצירה חדשה..
כמו בחלום, יש דרכים רבות להעצים יצירתיות וענת לרגלה רבות מהן, מדיטציה, ריקוד ותנועה.
וגם בתוכה היתה מוכנה לעשות מהפכה ולאחד מהליגיון, הריבוי החי בתוך כל אחד בתוכינו, לאחד. הריבוי הזה שאנו חווים מתואר בסיפורים רבים, כבסיפורו של מנשה אדרי:
״אדיר מתנהג ממש שונה כשספיר נמצאת…אני חושב שלבכות זה משהו שאסור לאדיר לעשות..״
ענת היתה חופשיה גם להרגיש, בעוצמה אך גם במרחק הנכון לא להיות מזוהים יתר על במידה. ענת פעלה רבות והיתה מודל של איכפתיות, הכלה והגשמה. ענת התאמצה לזכור, לזכור את עצה ואת האחר ולא לשכוח
כפי שכתב דניאל אושרי בנתניה:
לפעמים בירושלים אני שוכח, את יודעת? לפעמים העיר הזו, שכבות-שכבות של געגועים וסיפורים, פתאום צעיר חרדי יפה-תואר על אגריפס או זוג מתנשק-נחבא מאחורי התפריט בבית קפה בעמק רפאים, פתאום הם מצליחים ליישב את דעתי, לגרום לי להרגיש בן-בית, כמי שהגיע למקומו ומתרווח על כורסתו באנחת מרגוע של סוף יום. לפעמים אני מרגיש ירושלמי מלידה, מי שימיו בירושלים רק יוסיפו להיערם עוד ועוד, עד שאמות ואתווסף אל השכבות הגיאולוגיות של העיר רבת השנים, הקדמונית
חופש
ענת בית חופשיה לחשוב, מלאת חופש ביטוי ועשיה, ריקוד ותנועה. בחייה ענת חיה וביטאה את רצונותיה, חיה בשלום עם עצמה, עם אנשים סביבה, עם הטבע, עם גופה, מיניותה.
חופש אמונה, ללא כפיה
לעיתים אנשים חושבים שחופש זה לעשות מה שרוצים, אבל בתוכנו אנו רבים. וכל רגע הרצון משתנה. לכן ענת הבינה שחופש הוא גם לשים עצמך תחת מסגרת, ומשמעת וללמוד מאנשים גדולים יותר ממנה.
הרוח של ענת, אהבתה, וחכמתה, יופיה עימנו
מעבר לזמן
בתוך הזמן ענת חופשיה
מהגוף.
תודה לכל הכותבים, היוצרים,
תודה לעמותה
למכללה האקדמית ספיר
ולחנות הספרים רידינג המגלמת חלק במהפכה מחשבתית.
תודה לכולנו הזוכרים את ענתי ביופיה, בחן והכריזמה האינסופית שלה
ויותר מכול, תודה לענתי שבמותה בטרם עת מזכירה לנו לחיות כל רגע באופן מהפכני ונוכח באהבה.
ד״ר טל דותן בן-שושן
