בני ובנות הקהילה האתיופית שעלו לישראל והתיישבו בשדרות שינו את אורח חייהם. אורח החיים בישראל שונה לחלוטין ממה שהם היו רגילים לו במיוחד בכל הקשור למעמד ההורים במשפחה ולדגשים של חינוך הילדים. הדור הוותיק איבד את המעמד שהיה לו וחווה קשיי קליטה.
הבית, כעמוד השדרה של המשפחה, ובבית האוכל מסורתי, הם סמלים לשמר את המורשת האתיופית. חברות העמותה, סטלה מארט וחנה קוצר ספיר, קיימו מפגשים עיתיים וקבועים עם קבוצה של אימהות וסבתות מהקהילה האתיופית, למדו את המנהגים, הדגשים, אורח החיים והכל סביב מאכלים אותם הכינו והביאו הנשים לכל אחד מהמפגשים. סטלה וחנה תעדו את המפגשים הן מבחינת הסיפורים והן מבחינת המתכונים והתיעוד יהפוך לספר מתכונים אתיופיים. הספר יהווה שמירה של מורשת שהולכת ונעלמת וישמש מקור גאווה לקהילה ולחברה הישראלית ובמיוחד את חובבי האוכל האתני.
